top of page
עוד דקה, עוד טיפה וזה נוזל
גם הלילה שוב לא נרדמתי. קולך הדהד בי ודמותך עטופת הדמעות חדרה אל תוך מעוזי. גם הלילה שוב זלגו ממני הדמעות ועינייך הגדולות הביטו בי בצער והעצב התבוסס בדמי. רעש לבן מלווה אותי בכל אשר אלך בשלושת החודשים האחרונים, אבל הוא תמיד היה שם מאז אותו היום רק שכעת קולו רם ונישא יותר, גובר על השקט שחשבתי כי יש בי. הבוקר עולה. איילת אחרונה של שחר, מבצבצת מבין כריות העננים שמחכים בשמיים. הבוקר עולה ועימו תקוות של יום חדש. ערב ערב, יום אחר יום...
bottom of page