אלי ועדנה
צלמים ואמנים רב-תחומיים.

שכונת נחלאות.

Show More

 נחלאות הוא כינוי לגוש של 32 שכונות ותיקות בלב ירושלים, שנבנו בין אמצע המאה ה-19 לאמצע המאה ה-20. רוב השכונות מרוכזות בין הרחובות אגריפס ובצלאל, ומיעוטן מגיע עד רחוב יפו מכאן ושכונת בצלאל מכאן. רובן בנויות במתכונת שכונות החצר האופייניות לבנייה היהודית הקהילתית של אותה תקופה.

 

השכונות הראשונות נבנו על ידי יהודים יוצאי העיר העתיקה (אנשי היישוב הישן) כחלק מתהליך היציאה מהחומות, ואילו החדשות יותר הוקמו על ידי בני עדות המזרח שעלו ארצה לאחר קום המדינה. הקרקע נקנתה חלקים חלקים מידי יושבי הכפר הערבי ליפתא שבמערב ירושלים.

בשנים האחרונות פועל מיזם שיקום אורבני וקהילתי בנחלאות, הנקרא "פרויקט שיקום לב העיר". שם זה מלמד על מיקומו של גוש השכונות, אך גם על מספר השכונות השותפות בו, לב בגימטריה 32.

 

הקמת הנחלאות החלה בזמן היציאה מהעיר העתיקה בירושלים. השכונה הראשונה מהנחלאות היא אבן ישראל, השכונה השישית שנבנתה מחוץ לחומות. בניגוד לשכונות הראשונות שנבנו מדרום לצפון, אבן ישראל נבנתה ממערב לנחלת שבעה על רחוב יפו. תהליך זה המשיך עם בנייתן של שכונות נוספות על רחוב יפו, מה שהגדיל את גבול ירושלים המערבי. השכונות שהוקמו לא היו דומות אחת לשנייה מבחינת תקנון, אוכלוסייה, מצב כלכלי ודתי.

 

הקמת שכונות הנחלאות התעצמה לקראת סוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים. בשכונות לב העיר - הייתה הראשונה שנבנתה, כאמור, שכונת אבן ישראל בשנת 1875. השכונה הראשונה במתחם החרדי בלב העיר הייתה שכונת כנסת ישראל א שהוקמה בשנת 1891. רוב השכונות הוקמו בתקופה העות'מאנית אך שכונות נוספות הוקמו גם בזמן המנדט הבריטי.

 

בשנות העשרים של המאה העשרים, נבנו שכונות חדשות ומרווחות בירושלים דוגמת בית וגן, בית הכרם, רחביה ותלפיות. האוכלוסייה המבוססת עזבה לשכונות החדשות, אך היה שנשארו הנחלאות - אלו שלא הייתה בידיהם היכולת הכלכלית או מתוך רצון לשמור על המסגרת הקהילתית. עולים רבים הגיעו באותן שנים לירושלים, עולי אשכנז העדיפו את השכונות החדשות בירושלים ואילו עולי עדות המזרח העדיפו ברובם את שכונות הנחלאות - שכבר אז החלו להיקרא הנחלאות. השכונות נהיו למקום של עוני, צפיפות והזנחה.

 

לאחר קום המדינה גדלה אוכלוסיית הנחלאות עוד יותר. כדי להתמודד עם הצפיפות, דירות הורחבו בצורה בלתי חוקית והמקום הפך למוזנח ביותר. משפחות היו צריכות להתאים את בתיהם לטכנולוגיה שהייתה אז קיימת בכול בית בשאר הארץ כמו בישול ומקלחות - במקומות רבים בנחלאות. לקראת מלחמת ששת הימים השכונות היו ברובן מאוכלסות בעולים חדשים, בקשישים ומשפחות מטופלות. לאחר מלחמת ששת הימים, נוספו שטחים חדשים לשטח ירושלים ושכונות חדשות נבנו כמו רמות אלון, תלפיות מזרח ופסגת זאב, מה שגרם לעזיבה נוספת של אוכלוסייה צעירה. מצב השכונות הורע עוד יותר: התושבים התמעטו, דירות רבות היו נטושות וסמים ועבריינות נכנסו בהן.

 

גם מצבו של שוק מחנה יהודה היה בכי רע וניסיונות לעורר את האזור כמו בנייתו של מרכז כלל לא עמדו בתחרות מול המרכזיים המסחריים החדשים, באזורים האחרים של העיר. בניגוד לתהליך ההזנחה החל גם תהליך של אכלוס הנחלאות באוכלוסייה חדשה וצעירה שהוקסמה מיופיין הציורי של הנחלאות וכן מהמחירים הזולים שבאזור, הדבר גרם לעתים לסכסוכים עם האוכלוסייה הוותיקה בשכונה. לאחר מכן אף הגיעו אנשים אמידים יותר שהחלו לשפץ את הבתים הישנים.

 

עיריית ירושלים החלה באמצע שנות השמונים בניסיונות שונים לפיתוח ושיקום השכונות: בשוק מחנה יהודה, בהקמת מנהלה וגיוס תרומות לפרויקט. בשנת 1987 נתנה קרן היסוד מתנה למדינת ישראל - לשנת הארבעים שלה - והיא פרויקט שיקום שכונות לב העיר. העבודה נעשתה הן בתחום התשתית והפיתוח העירוני והן בתחום החברתי, בחיזוק האוכלוסייה הקיימת. זאת תוך כדי ניסיון לרצות את כול המעורבים בשל מורכבות האזור. בשנת 1991 החל לפעול המנהל הקהילתי לב העיר שנבחר בבחירות דמוקרטיות ועד שנת 2000 שופצו 400 יחידות דיור.

כיום, עובר מרכז העיר של ירושלים כולו - תהליך של החייאה, התחדשות, שיקום ופיתוח.

 

לכל שכונה בגוש הנחלאות ישנו שם ייחודי לה. השם "נחלאות" מקורו כנראה בעובדה כי כמה משמות השכונות מתחילים במילה "נחלת", כך נחלת אחים, נחלת יוסף, נחלת ציון וכדומה.

 

 

[ אפשר לוותר ]

כמה משמות השכונות קשורים ביזם או בתורם שהקים אותן, כך היא למשל סוכת שלום הנקראת על שם היזם שלום קונסטרום; בתי ברוידא על שם יעקב משה ברוידא; אהל משה ומזכרת משה על שם משה מונטיפיורי וכו'. רוב שמות השכונות היו גם שמות של ספרי יהדות ידועים באותה תקופה, כמשמעות שניה. כך "מאה שערים", "נחלת שבעה", "מקור ברוך", וגם השכונות הנזכרות "מזכרת משה" ו"סוכת שלום".‏[1] לכמה מהשכונות שם בעל משמעות דתית הקשור גם לתולדותיה. כך היא למשל אבן ישראל, ששמה שאוב מפסוק בספר בראשית: "מידי אביר יעקב, משם רועה אבן ישראל", והמילה אב"ן מייצגת בגימטריה את מספר יושביה הראשונים - 53. דוגמה נוספת היא זיכרון טוביה, ששמה שאוב מן הפסוק בתהילים: "זכר רב טובך יביעו" והיא מתייחסת למקימה - יוסף ריבלין, שזו לו השכונה ה-11 מתוך 16 שהקים בירושלים (טב בגימטריה 11).

[ אפשר לוותר ]

השכונות הראשונות בנחלאות שנוסדו במחצית השנייה של המאה ה-19, נבנו ברובן במתכונת של שכונת חצר: בתי השכונה הקיפו כמסגרת אטומה חצר פנימית, שהגישה אליה הייתה דרך שערים שננעלו בלילות. הכניסה אל הבתים הייתה דרך החצר בלבד, וכך היו יושבי הנחלאות מוגנים ו"מוקפים חומה", מחשש שודדים וחיות מסוכנות. בתחילת המאה ה-20 פחת החשש מפני "מדברה של ירושלים", החצר נעלמה והשכונות החלו להיבנות במתכונת של סמטאות צרות שתי-וערב. דוגמאות לשכונות כאלו: נווה שלום, נחלת ציון ושבת אחים. בתי השכונות נבנו באבן מקומית במתכונת הבנייה המסורתית בירושלים של המאה ה-19: בתי קומה אחת בעלי חלונות כפולים ומעליהם "טאקה" - חור קטן ועגול לאוורור. בחצרות נחצבו בורות מים, ששימשו את יושבי הנחלאות עד שנות ה-30 המוקדמות, עם העברת צינור המים הבריטי לירושלים.

 

תושבי נחלאות הראשונים היו יהודים אשכנזים וספרדים שיצאו מן העיר העתיקה והקימו שכונות על בסיס עדתי. כך היא למשל שכונת אהל משה הספרדית, מזכרת משה האשכנזית נחלת ציון התימנית-כורדית או נווה שלום הפרסית. הווי הנחלאות ברוח היישוב הישן השתנה עם קום המדינה, כאשר עולים חדשים שהתיישבו בהן הקימו שכונות חדשות כמו שכונת הכורדים, שכונת הפחים, נחלת אחים וכדומה. מקובץ שכונות וותיקות ברוח היישוב הישן הפכו הנחלאות לפרבר שוקק עדות ושפות. בשנים אלה הייתה עדנה לבתי התפילה, ובשיא של שלהי שנות החמישים פעלו למעלה מ-90 בתי כנסת בנחלאות. שבע מתוך 32 שכונות הנחלאות נותרו מאופיינות כחרדיות. במהלך השנים דירות הוזנחו וערכן צנח, והיחידים שהגיעו מבחוץ לגור בשכונה היו בעיקר סטודנטים וצעירים דלי אמצעים, ששמחו על הדירות הזולות במרכז העיר.

 

מצבן הקשה של הנחלאות הביא בשנות ה-80 להקמת פרויקט "לב העיר", שנועד לשקם את תדמיתן של הנחלאות ומצבן. במסגרת הפרויקט נאספו כספים וניתנו תנאים מפליגים לאוכלוסייה המקומית לשפץ את בתיה. כן נקבעו כללי שימור גמישים למדי, והתושבים עודדו לקדם את תנאי מגוריהם ומחייתם. במקביל נפתחו בנחלאות שני מרכזי תרבות - האחד באהל משה והשני במזכרת משה - ובהם חוגים, קורסים, מפגשים ושיעורים לרווחת תושבי הנחלאות. הצלחת הפרויקט הייתה רבה ועקב כך הפך גוש הנחלאות לאזור מגורים מבוקש. השינויים לטובה גרמו לכניסתן של משפחות חדשות ומבוססות, בעלות אוריינטציה דתית הגרות בעיקר בבתים משופצים וחדשים וחיות בניתוק מהאוכלוסייה הצברית המקומית והשורשית. למרות התייקרות הדירות, ניתן עדיין למצוא סטודנטים וצעירים רבים המתגוררים בבתים המקוריים של השכונות. כיום מהווה השכונה חלק מן הביצה הירושלמית.

 

דמויות בולטות בנחלאות:

  • בשכונת אהל משה, ברחוב הכרמל התגורר שלמה ישראל שיריזלי (שי"ש), שהיה מחבר ומתרגם פורה, ובעל בית דפוס . בביתו, שבו גם פעלו מכונות הדפוס, הודפס לראשונה המילון העברי הראשון של אליעזר בן יהודה.

 

  • באותה שכונה, ברחוב הגלבוע 11 התגוררה במשך שנים משפחת נבון. הבן הצעיר מתוך שני בנים הוא יצחק נבון, שהיה הנשיא החמישי של מדינת ישראל. בין יצירותיו המפורסמות ניתן למצוא את המחזה "הבוסתן הספרדי", שנכתב על שכונת ילדותו זו.

 

  • בשכונת מחנה יהודה התגוררה משפחת בנאי, שבניה ונכדיה הפכו לדמויות מרכזיות בעולם התרבות והבידור הישראליים: הבנים יעקב, יוסי, חיים, וגברי, והנכדים מאיר, אהוד, אורנה, יובל, אביתר ואורי. בית משפחת בנאי עמד ברחוב האגס 1, כפי שמעיד השיר שנכתב על ידי הנכד אהוד. בשנת 2004 הוחלף שם הרחוב באופן רשמי ל"רחוב בנאי", על שם סב המשפחה, שאף החזיק בדוכן ירקות ופירות ברחוב.

 

מוסדות וגופים בנחלאות:

  • שוק מחנה יהודה - השוק המפורסם של ירושלים.

  • תיאטרון פרגוד - מוסד התרבות הרב-תחומית הוותיק בירושלים, נוסד בשנת 1969 על ידי אריה מארק בשכונה.

  • בנחלאות פעלו ופועלים בתי כנסת רבים, שקצרה היריעה מלסקור את כולםבמגוון נוסחים מעדות וקהילות ישראל.

  • Grey Facebook Icon
  • Grey Twitter Icon
  • Grey Instagram Icon
  • Grey Tumblr Icon